משאבת בטון ניידת אינה רכב מנועי לצורך הגדרת תאונת דרכים ע"פ חוק הפלת"ד

בלהה גילאור, נשיאה [אב"ד]

בפנינו ערעור על פסק-דינו של בית משפט השלום בעכו מיום 30/5/06, בתיק אז' 1135/98, השופט מ. אלטר, במסגרתו על פסק-הדין החלקי מיום 17/8/04. בפסק-הדין החלקי נקבע כי האירוע בו נפגע המשיב מס' 1 לא היה "תאונת דרכים" לפי חוק הפלת"ד. בפסק-הדין הסופי בוררה התובענה לפי פקודת הנזיקין, וכך גם חושב הנזק.

לטענת המערערים היה על בית משפט קמא לקבוע כי האירוע נופל בגדרי הגדרתה של "תאונת דרכים" לפי חוק הפלת"ד. בערעור הועלו טענות נוספות הקשורות לאחריותו הנזיקית של המערער מס' 1; למידת האשם התורם של המשיב מס' 1 ולגובה הנזק.

המשיב הגיש את תביעתו תחילה נגד המערערים בעילה לפי פקודת הנזיקין בהיותם מעבידו ומבטחת האחריות שלו. לאור טענת המערערת 2 שנסיבות התאונה מקימות עילה לפי חוק הפלת"ד, תיקן התובע את תביעתו וכלל שתי עילות חלופיות, גם בצירוף קרנית כנתבעת נוספת כי לא היה ידוע לו אם הנגרר ועליו המשאבה היה מבוטח בביטוח חובה כלשהו.

משהודיעה המערערת מס' 2 כי יש לנגרר תעודת ביטוח חובה, תוקנה התביעה בשנית. המערערים נתבעו בעילה הנזיקית וחוק הפלת"ד. אז צורפה לדיון המשיבה 3, אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב.

לטענת המשיבים 2 ו-3 יש לדחות את הערעור על הסף בגין איחור רב בהגשתו כי פסה"ד החלקי שניתן לפני למעלה משלוש שנים הפך לחלוט בקובעו שהתאונה אינה "תאונת דרכים".

לאחר קביעה זו התבררה התביעה לפי פקודת הנזיקין. כך נבחן גם גובה הנזק.

בבירור התביעה ובפסק-הדין הסופי לא עמדה עוד השאלה לפי חוק הפלת"ד לבירור כלשהו.

לדעתי יש טעם בטענה האמורה, אולם אין לאפשר פגיעה במשיב 1, התובע, שלא ערער על הקביעות האמורות ונאלץ לתבוע בעילות החלופיות רק בגלל טענות המערערות כלפיו בשלבים המוקדמים של ההתדיינות.

יש לדחות הערעור על הסף מפאת האיחור הרב בהגשתו במסגרת היחסים שבין המערערת 2 מגדל חברה לביטוח בע"מ בכובעה כמבטחת את אחריות המעביד, ומגדל חברה לביטוח בע"מ כמבטחת חובה ביחד עם אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ.

אך לא אפטור עצמי מלדון בשאלה העיקרית - לפי העובדות המוסכמות, אמנם נפלה טעות, לדעתי, בקביעת בית משפט קמא שהאירוע לא היה "תאונת דרכים" לפי חוק הפלת"ד.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת הן:

1.         ביום 28/6/96 נהג המשיב מס' 1 ברכב גורר אחריו נגרר.

2.         הנגרר היתה מכונה לשאיבת בטון המגיעה לאתרי בניה שונים, לצורך הפעלתה כשואבת ומזרימה בטון.

3.         מקור האנרגיה של המשאבה עצמאי, איננו ניזון מהרכב.

4.         התובע הגיע לאתר בנייה, שחרר את הנגרר מהרכב, לאחר מכן ביקש לתקן תקלה שנתגלתה במשאבה.

5.         התיקון הצריך החלפת החגורות במנוע משאבת הבטון.

6.         המשיב החל בהחלפת החגורות והתניע את מנוע המשאבה ואז נתפסה ידו בין החגורה לבין הגלגל המסתובב והוא נפגע באצבעות ידו השמאלית.

הצדדים מסכימים כי לא מתקיים ולו מרכיב אחד מתוך המרכיבים הנדרשים ל"הגדרה הבסיסית" של תאונת דרכים ולכן יש לעבור לבדיקה של החזקות החלוטות המרבות, וכלשונו של הנשיא ברק בע"א 8061/95 עוזר נ' אררט, פ"ד נ' (3) 532, בעמ' 559: